כִּשּׁוּרֵי חַיִּים
מוֹטוֹרִיקָה עֲדִינָה |מיומנויות | יְכֹלֶת רִכּוּז | עַצְמָאוּת | אֱמוּנָה עַצְמִית | הֲנָאָה
בְּחָרוֹ אַחַת אוֹ יוֹתֵר מֵהַמְּשִׂימוֹת הַבָּאוֹת
זֶה נִרְאֶה לָכֶם קַל לֹא לָצֵאת מֵהַקַּוִּים? הַדְפִּיסוּ וְנָסוּ
הַעְתִּיקוּ אֶת הַדֶּגֶם. הַדֶּרֶךְ הִיא לְהִסְתַּכֵּל עַל הַקַּוִּים טוֹב טוֹב…
נָסוּ לְשַׁכְפֵּל אֶת הַפִּיגְוִין לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי – זוֹהִי סִימֶטְרִיָּה
הִנֵּה עוֹד אֶתְגָּר שֶׁל סִימֶטְרִיָּה לַחֹרֶף (שֶׁעוֹמֵד לְהִגָּמֵר…)
נָסוּ לְהָכִין אִישׁ שֶׁלֶג חָמוּד עִם הַשֵּׁם שֶׁלָּכֶם (נָסוּ לְהָבִין בְּעַצְמְכֶם אֵיךְ הֵם עָשׂוּ אֶת זֶה) וְשִׁלְחוּ לָנוּ אֶת הַתְּמוּנָה
נָסוּ לְהָכִין אִישׁ שֶׁלֶג חָמוּד עִם הַשֵּׁם שֶׁלָּכֶם (נָסוּ לְהָבִין בְּעַצְמְכֶם אֵיךְ הֵם עָשׂוּ אֶת זֶה) וְשִׁלְחוּ לָנוּ אֶת הַתְּמוּנָה

נָסוּ לְהָכִין פְּתִית שֶׁלֶג – הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּדַף מַדְפֶּסֶת, עָקְבוּ אַחַר הַהוֹרָאוֹת וְגָזְרוּ בְּצוּרוֹת שׁוֹנוֹת וּמְגֻוָּנוֹת

הַעְתָּקַת דֶּגֶם
הַעְתָּקַת דֶּגֶם 2
הֶעֱבִירוּ סַרְגֵּל בֵּין זוּגוֹת הָעִגּוּלִים (מְאֻנָּךְ וּמְאֻזָּן) לִיצִירַת טַבְלָה
(אוֹפְּצִיָּה: מָלְאוּ אֶת לוּחַ הַמֵּאָה אוֹ לוּחַ הַכֶּפֶל בַּטַּבְלָה הַמְּדֻיֶּקֶת שֶׁקִּבַּלְתֶּם)
מַעֲקָב אַחֲרֵי הוֹרָאוֹת (מִשְּׂמֹאל לַיָּמִין, מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה)
שְׁלִיטָה צוּרָנִית בְּעִפָּרוֹן
לָצֵאת מֵהַמָּבוֹךְ בְּלִי לָצֵאת מֵהַקַּוִּים
לָצֵאת מֵהַמָּבוֹךְ בְּלִי לָצֵאת מֵהַקַּוִּים
אִם אַתֶּם לֹא יוֹדְעִים לִקְשֹׁר – זֶה הַזְּמַן לִלְמֹד!
קֶשֶׁר צוֹפִים? זֶה טוֹב לַיַּעַר… הִנֵּה אֶחָד מֵהֶם.
אֵיךְ שׁוֹטְפִים כֵּלִים
אֵיךְ לְקַפֵּל כְּמוֹ כְּבִיסָה כְּמוֹ בַּחֲנוּיוֹת
אֵיךְ מְעַרְבְּבִים קְלָפִים
אֵיךְ מְכִינִים פנקייק
אֵיךְ לַחְתֹּךְ תַּפּוּז